היחמור הפרסי, אחד ממיני האיילים הנדירים בעולם, מוזכר כבר בספר דברים, ברשימת בעלי החיים הטהורים המותרים לאכילה: "איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר" (דברים יד ה). שמו נובע מצבע פרוות הקיץ האדמדמה שלו (המילה "חמר" משמעה יין ומשל לצבע האדום). בעבר היה היחמור הפרסי נפוץ בכל מערב אסיה, אך בעקבות ציד נרחב וצמצום בתי הגידול שלו הוא נכחד כמעט לחלוטין.
בשנת 1956 התגלתה במקרה אוכלוסייה קטנה של יחמורים בדרום מערב אירן. בשנת 1978 הקימה רשות הטבע והגנים, בשמורת טבע חי-בר כרמל גרעין רבייה של היחמור הפרסי בישראל, מארבע נקבות אשר הוברחו במטוס אל על האחרון שיצא מטהרן לישראל לפני המהפכה האסלאמית, ושני זכרים שהובאו מגן חיות בגרמניה.
גרעין רבייה זה התפתח והתרחב (ב-1995 הוא מנה מעל ל-150 פרטים) והפך לעדר הגדול בעולם של מין זה והוא מהווה את הבסיס לפרויקט ההשבה של היחמור הפרסי לטבע.
ב- 1996 החלה רשות הטבע והגנים בפרויקט ההשבה לטבע בשמורת נחל כזיב. נבנתה מכלאת אקלום בנחל ופעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, הועברו כ-12 פרטים, מגרעין הרבייה חי-בר כרמל למכלאה, שם הם שהו במשך 2-3 חודשים, ניזונו רק מהצומח הטבעי שבה והתגבשו מבחינה חברתית.
במהלך תקופה זו פקחי הרשות נקטו בשיטה של "מינימום התערבות" וביצעו תצפיות על היחמורים רק מרחוק, תוך הימנעות ממגע ישיר עם החיות. לאחר שחרורם אל הטבע מושדרו היחמורים באמצעי מעקב מתקדמים שאפשרו לאנשי רשות הטבע והגנים לקבל מידע מדויק על השתלבותם בטבע.
היום מסתובבים להם בנחל כזיב וסביבתו מעל 100 יחמורים וזהו למעשה העדר הגדול בעולם בטבע (כיום בעולם כולו נותרו כ 500 פרטים אחרונים, מרביתם בישראל).
הסכנות הניצבות בפני היחמורים כיום:
- ♦ היחמור הוא אמנם בעל חיים מוגן, שאסור לצוד אותו, אך למרות זאת עדיין קיימים מקרים של ציד יחמורים. כל פרט שניצוד הוא אבדה כבדה לעדר היחמורים הקטן והמתפתח.
- ♦ קיימת בעיה קשה של כלבים משוטטים שלמדו לטרוף את היחמורים. כרגע המיכלאה בנחל כזיב אינה פעילה כיוון שהרשות גילתה שמרבית הנקבות ששוחררו ניטרפו אחרי יום או יומיים. היחמורים שגדלו בשבי, אינם יודעים להיזהר מטורפים, ולכן הם מאוד פגיעים. לאחרונה פעלה להקת כלבים השייכים למשפחה מעבדון שהצליחו לטרוף כשלושים יחמורים!
- ♦ התרחשו גם מקרים של דריסות על הכבישים (בעיקר בכביש הצפון) אבל גם דריסות בשטח עם התרבות הטרקטורונים.
- ♦ ישנה התנגשות מתמדת בין היחמורים לחקלאים באזור הגליל המערבי: בקיץ יש מיעוט מקורות מים ולעיתים היחמורים פורצים למטעים ושותים מי דשנים ו הם אף מסתכנים בהרעלה כיוון שהם אוכלים הרבה פירות מרוססים. חלק מהחקלאים רואים ביחמורים אויב ופגע רע : הם מתלוננים תכופות, ואף תבעו את הרשות בדרישה למימון הקמת גדרות גבוהות שימנעו את כניסתם למטעים וכן פיצויים על ניזקי היחמורים. לכן לעיתים הרשות נתקלת באי שיתוף פעולה ואף עוינות מצד החקלאים שלא מזעיקים את הרשות כאשר יחמור נכנס להם למטע ופותרים את הבעיה בעצמם, מה שעולה ליחמור בחייו, מאחר והם נכנסים ללחץ די מהר ומקבלים התקף לב.
- ♦ פעמים רבות היחמורים מסתבכים בגדרות תיל ונמצאו כבר מספר יחמורים מתים תלויים על הגדרות.
צילום: יהודה פלד, חבר קיימא
איך אפשר לעזור?
אם…
- » שמעתם יריות ביער
- » ראיתם ציידים עם נשק חם
- » ראיתם יחמורים בתוך מטע או בצידי הכביש
- » נתקלתם בלהקות כלבים משוטטים
אנא דווחו מיידית לפקחי רשות הטבע והגנים:
אייל – 053-7762036
אמיר – 053-6638961
גיל – 050-5559602
מוקד חירום – 6911*
נכתב במשותף ע"י מירי בוחבוט וגיל בן עזרא, פקח מתגבר של רשות הטבע והגנים גליל מערבי.